חשבתם פעם מהי כוחה של מילה ברשת?
כבעלי עסק, אחת מהמטרות שלנו בכתיבת פוסט היא להניע את הלקוחות שלנו לכדי פעולה. נרצה למשל להזמין אותם לאירוע שאנחנו מפיקים, לקנות מאיתנו מוצר חדש, להיכנס לאתר העסק, לשתף את הפוסט או לתת לנו לייק.
לפעמים אנחנו שוכחים שהלקוחות שלנו יכולים להיות שונים אחד מהשני ולכן השימוש בשפה או במילים, עלול לעורר טריגרים שונים אצל אנשים בעלי אישיות שונה. הדרך לגרום ללקוחות שלנו לעשות איזשהי פעולה היא בעצם בניית אסטרטגיה שיווקית ויותר מכך, הגדרת השפה השיווקית שלנו. אלו יגרמו להם לפעול או לא לפעול.
ניקח לדוגמא את קמפיין החיסונים של משרד הבריאות, שעשה שימוש במגוון רחב של מסרים בשביל לפנות למספר רב של אנשים בעלי מבנה אישיות שונה.
1) שימוש במילת ציווי – לדוגמא: ״צאו להתחסן״, לאיזה קהל אני פונה? אני פונה בעצם לקהל שהוא יותר צייתן, ממושמע. את מי אני מפספס? את הקהל המרדן, שלא אוהב ששולטים בו.
2) שימוש בצורך – לדוגמא: ״צריך לפעול למען חזרה לשגרה״, לאיזה קהל אני פונה? לקהל שחשוב לו לעשות את הדבר הנכון, שניתן להדגיש עבורו מה כרגע הוא צריך לעשות.. את מי אני מפספס? קהל שמעדיף להקשיב לאמת שלו ולא אוהב שמכתיבים עבורו מהם הצרכים שלו.
3) שימוש במשמעות אוניברסלית – לדוגמא: ״החיסון חשוב למען בריאות המשפחה וחיי הקהילה״, למי אני פונה? לאנשים שהמטרה הגדולה חשובה להם, שחייבים להרגיש שליחות בפעולה שהם עושים. את מי אני מפספס? את הקהל האינדיבידואליסטי, שיחשוב על קידום טובתו והאינטרסים שלו.
4) שימוש בנקודות לחיצות – לדוגמא: ״אם לא תתחסנו, תחלו בצורה קשה והקורונה מובילה לתמותה״. לאיזה קהל אני פונה? לקהל החרדתי, שחושש מפני מחלות ומעוניין להגן על בריאותו ולפעול למען מניעה. את מי אני מפספס? קהל שחי את ההווה, שאיננו חושב על העתיד ולא מופעל מרגשות של פחד, אשמה.
אז פעם הבאה שאתם כותבים פוסט, מאמר או סטורי נסו לחשוב לאיזה קהלים אתם מעוניינים לפנות, מה המסר שייגע במבנה האישיות שלהם ואיזה צורך המוצר/השירות שלי מספק להם.
