"דרושים: מקצוענים עם לב רחב שיודעים לבנות תקציב שנתי, להכין תוכניות עבודה, לחפש מקורות תקציביים, להסביר לוועד המנהל מה התוכניות לשנה הקרובה, לגייס ולנהל צוות וכמובן, לבצע את המהות שלשמה התכנסנו- הגשמת חזון ומטרות העמותה"
למתבונן מהצד המציאות של העמותות בישראל עלולה להיתפס כפשוטה – יש תקציב, יש משימות ובעלי התפקידים בעמותה צריכים להביא קבלות. אז זהו שזה בדיוק ככה, אבל להיפך (חוץ מהקטע של להביא קבלות, הוא תמיד נשאר): פעילות העמותות בישראל הולכת ונעשית מורכבת – שלא לומר קשה – משנה לשנה, והסיבות לכך מגוונות: תקציבים מצטמצמים, צורך קהילתי הולך וגובר בפעילויות וולונטריות שהעמותה מבצעת, קשת שלמה של ציבורים שנזקקים לסיוע בנושאים שונים היוצרת 'מאבק' על כיס התורמים (שהוא אמנם בחזקת 'קנאת סופרים' אבל עדיין מקשה על גיוס משאבים לפעילות) ועוד.
מרבית מהעמותות בישראל פועלות בדיוק במקום בו אין ידה של המדינה מגעת או במקום בו היא למרבה הצער מושכת מראש את ידיה. לנו כבעלי תפקידים בעמותות, אין את היכולת לעצור ולחכות שהמדינה תפעל; אנשי העמותות פועלים מתוך שליחות חברתית ובשל הצורך והרצון לעשות בשביל האחר ולשפר את המציאות בה אנו חיים.
"הכל אנשים" – הסוד הגלוי של עמותה, שהיא תלויה באנשים שמנהלים אותה. אם זה ביכולת שלהם להניע צוותים, להפיח חיים ברעיון, לגייס תשומת לב ציבורית וכמובן, משאבים. אך מה קורה בסיטואציה בה מנהלי העמותות עסוקים במציאות היומיומית של העמותה? מי אמור לדאוג לכך שתדמית העמותה תהיה חיובית, הציבור ייחשף לפעילותיה, האנשים הנכונים בתפקידים הציבוריים ותורמים פוטנציאליים ידעו על הפעילות הרחבה המתבצעת במסדרונות העמותה?
השאלה הזו רדיקלית פי כמה כשלוקחים בחשבון את המציאות הדיגיטלית של היום. אמנם 'גדול מתן בסתר ממתן בגלוי' אך בדורנו תדמית וחשיפה הן שם המשחק, והן לחלוטין כלי לגיטימי ואף בסיסי והכרחי לשימוש העמותה על מנת לבסס, להעצים ולהרחיב את פעילותה בהווה ובעתיד. אם נשאיל ביטוי ציבורי ומשפטי חשוב – "הצדק לא צריך רק להעשות אלא גם להיראות" – העולם צריך להכיר בעשייה הכ"כ חשובה של העמותה. מעבר לרווח הפרסומי שיש בכך לעמותה, פרסום כזה גם מחולל אפקט דומינו חברתי חשוב שמערב עוד ועוד אנשים במעגל המעורבות החברתית.
פעם היו אומרים: " עשית ולא פירסמת- לא עשית". כמי שניהל עמותה בעברו, המשפט הזה מרתיח אותי. הרבה מהעשייה שלנו נעשית מהלב. רוב הדברים הטובים שעשינו – מעטים האנשים שיודעים עליהם, ולעיתים טוב שכך. אנחנו, אנשים שנמצאים בתפקידי מפתח בעמותות, לא פועלים לשם הכרה או לשם פרסום, אלא לשם העשייה. אבל, וזה אבל מאוד גדול – כדי שנוכל להמשיך לעשות- צריך שיכירו בנו. כמה יקל עליכם כשבפעם הבאה שתשלחו מכתב רשמי למשרד ממשלתי, הם יכירו בפעילות שלכם עוד לפני שתציגו את עצמכם? איך תראה פעילות קהילתית באיזור בו כל הקהילה לא רק מודעת לקיומה של העמותה אלא מכירה ומוקירת תודה על פעילותה?
יש שיגידו שעולם הפרסום קפיטליסטי, שהתכנים רדודים, שמשתמשים בכל מיני גימיקים וסטיגמות כדי להעביר מסרים ושכל האמצעים כשרים. אני אומר משהו אחר: עולם הפרסום הוא כלי, חומר ביד היוצר. כשיודעים להתאים את הפלטפורמה השיווקית הנכונה למסר ולחזון של ארגון או עמותה, עולם הפרסום יכול להזניק פעילות חסד של עמותות, להגביר את המודעות לעשייה וחשוב מהכל: להפיץ מסרים ולעודד עוד ועוד אנשים לקחת חלק ולפעול למען מטרות נעלות. איך עושים את זה? יחד.
יחד מבינים מה הארגון שלכם עושה, מה חשוב לכם שיהיה בחזית ומה תעדיפו לשמור מאחורי הקלעים. מה הרגישויות ומה מבדל ומיחד אתכם. כשמבינים את עולם העמותות ואת עולם הפרסום- אפשר להשתמש בכלים הטכנולוגיים והדיגיטליים ולהציג תוצאות מעולות לפעילות השוטפת שלכם.
אה, נכון – כמעט שכחנו את המשפט הכי חשוב בעולם העסקי: פרסום זו השקעה ולא הוצאה.
בעולם שלכם, עולם העמותות – המשוואה די דומה. תשקיעו בנראות שלכם, בתדמית ובפרסום שלכם ודי מהר תגלו שלגייס משאבים – קל יותר. לקיים פעילויות – קל יותר. לייצר לובי סביב נושא מסויים – קל יותר.
טיפ אחרון עלינו, כי מגיע לכם – עולם הפרסום ענקי. כל אחד מאיתנו, אנשי המקצוע, טוב יותר בתחומו. תעשו שיעורי בית, תבררו פרטים על החברות אותן בדקתם, תבקשו לראות תיקי עבודות, וחשוב מכל – תבדקו מי הם האנשים שתעבדו מולם והאם הם יכולים להתחבר לחזון ולמטרות שלכם ושל העמותה.
הכותב הינו מנכ"ל משרד הפרסום "דרומה" ויו"ר עמותה לשעבר.